top of page

העלאת שאלות מחקר ועידונן

מחקר טוב מתחיל בשאלות מחקר טובות. אולם מהי שאלת מחקר טובה?

כשעורכים מחקר, לא תמיד יודעים מראש בדיוק מה תהיינה שאלות המחקר, והשאלות הראשוניות שמעלים הרבה פעמים עוברות שינוי ועידון.

כדאי להתחיל מלחזור למטרות ולרציונאל שהגדרתם לעצמכם בזמן הפיתוח. שאלת מחקר ראשונית יכולה להיות בחינה של המידה בה הושגה המטרה החינוכית לשמה פותחה סביבת הלמידה. אולם חשוב לזכור שלא חייבת להיות הקבלה בין המטרה של הפיתוח לבין המטרה של המחקר. ההקבלה יכולה להיות מלאה, חלקית או בכלל לא קיימת.

                חוקרת פיתחה יחידת לימוד להוראת הנושא של מופעי הירח שמטרתה לעזור לתלמידי חטיבת ביניים להבין את התופעה של מופעי הירח. המחקר שלה כלל שאלה אחת לגבי המידה בה תלמידים אכן פיתחו את ההבנה שלהם לגבי התופעה, אולם שאלה נוספת (לא פחות חשובה, ואולי אפילו חשובה יותר) עסקה בהתפתחות היכולת המרחבית של התלמידים כתוצאה מהעבודה עם המבנית שפותחה, שאלה נוספת עסקה בערך של הלמידה השיתופית, ושאלה נוספת עסקה בהשפעה של מרכיבים ספציפיים של המבנית שפותחה (מודל תלת-מימדי) על הלמידה של התלמידים.

דוגמא:

צריך לזכור שלפעמים, תוך כדי ההפעלה שמים לב לתופעות מעניינות שקשה היה לצפות אותן מראש. במקרה כזה, כדאי להוסיף את השאלות האלה למחקר, ולפעמים, כל המחקר משנה את כיוונו כתוצאה מכך. זו אחת הסיבות לניהול יומן חוקר שעוזר לשים לב לדברים המעניינים שעולים תוך כדי ההפעלה. תוכלו לחזור לשאלות המחקר שלכם לאורך כל הסמסטר, להוסיף, לשנות ולעדן.

איפה מתחילים?

question-mark-65833_1920.jpg

תכל'ס, מה עושים?

  • חזרו לרציונאל ולמטרות הפיתוח שגיבשתם בסמסטר הקודם עבור הפרויקט שלכם, קראו בעיון (תוכלו גם לשנות ולשפר בשלב זה, אם תראו בכך צורך), ונסחו שאלה, או מספר שאלות מחקר ראשוניות הקשורות לרציונאל זה.

  • נסו לחשוב על תופעות נוספות שעשויות להיות מעניינות לחקור בהקשר להפעלת סביבת הלמידה שפיתחתם, חישבו על מגוון גורמים כגון: 

    • גורמים קוגניטיביים (למשל: למידה, הבנה)

    • גורמים אפקטיים (למשל: עמדות, עניין, שביעות רצון, תחושות)

    • גורמים חברתיים (למשל: קשרים בין תלמידים, עבודה בקבוצות, שיתופיות)

    • הערך המוסף של העיצוב (כיצד העיצוב משפיע על כל אחד מהגורמים למעלה)

    • קשרים בין כל הגורמים למעלה.

  • נסו לארגן את השאלות ששאלתם באופן היררכי כך שיהיו לכם מספר שאלות עיקריות, ומספר שאלות משנה. בתחילת התהליך, הרשו לעצמכם "לזרוק" שאלות רבות, אולם בסופו של דבר תצטרכו לצמצם את המחקר שלכם לשאלה אחת, שתיים, או שלוש, עם מספר שאלות משנה מצומצם לכל אחת (כמובן שצוותים גדולים יותר יתמקדו במספר שאלות/שאלות משנה רב יותר מאשר צוותים קטנים).

מה כדאי לקחת בחשבון?

כאשר אתם מנסחים את שאלות המחקר שלכם, אתם יכולים כבר לחשוב על האופן שבו תאספו את הנתונים ותנתחו אותם (הנחיות מפורטות יותר לכך בפעילות "תכנון כלי המחקר"). אל תתנו לכך להגביל את היצירתיות בבחירת השאלות, אולם בסופו של דבר, מיקוד השאלות יכלול גם שיקולים הקשורים באילוצי המחקר כגון:

  • הזמן שיש לכם לערוך את המחקר (אל תשכחו שזה לא דוקטורט, ואפילו לא תיזה של מסטר)

  • האפשרות שלכם לאסוף נתונים בשטח (אם ההפעלה כבר נערכה תצטרכו לשאול שאלות שיש לכם נתונים רלוונטיים לגביהם. גם אם ההפעלה עוד לא נערכה, תצטרכו להיות ריאליים לגבי הנתונים שאתם יכולים לאסוף, ואלו שלא תוכלו לאסוף).

  • בהמשך, תוכלו להתאים גם לסוג המחקר שאתם מעוניינים לערוך (שאלות המחקר תנוסחנה אחרת עבור מחקר כמותי לעומת איכותני למשל).

                                                  סטודנטים לפני מספר שנים (בתשע"ב) אספו מבחר דוגמאות ממאמרים. תוכלו לראות (ולהוסיף) את הדוגמאות כאן.

דוגמאות לשאלות מחקר:

bottom of page