top of page

תכנון כלי המחקר

לאחר שהעלתם רעיונות ראשוניים לגבי מה אתם רוצים לחקור, בפעילות זו תתכננו איך לחקור זאת ומה למדוד כדי לענות על שאלת המחקר. כמו שהוזכר כבר בדף ההנחיה על העלאת שאלות המחקר, אפשר למדוד גורמים מסוגים שונים כגון:

  • גורמים קוגניטיביים

  • גורמים אפקטיים 

  • גורמים חברתיים

  • הערך המוסף של העיצוב

  • קשרים בין כל אלה

                לפני שנכנסים לפרטים - מאחר ובקורס זה חלק מהמחקרים מתבצעים על פרויקטים שכבר הופעלו, אחרים נמצאים כבר בשלבי הפעלה, וישנם כאלה שעוד לא התחילו, ישנם מקרים בהם השלב בו אתם נמצאים ישפיע על האפשרויות העומדות בפניכם בעת בחירת הכלים. למשל, ישנן שיטות מחקר שמצריכות לאסוף נתונים לפני תחילת ההפעלה, ולאחר מכן עם סיומה, והשוואה בין נתוני ההתחלה והסוף (לדוגמא, על מנת לבחון שינוי רמת ידע והבנה של הלומדים בתחום מסויים, או שינוי בגישות והתפיסות שלהם כלפי תחום תוכן או אפילו כלפי דרך לימוד מסויימת). אפשרות שכזו עומדת רק בפני מי שעדיין לא התחיל את ההפעלה. ברור כי השוואה בין נתוני התחלה לנתוני סוף הינה רק דרך אחת לערוך מחקר.

הערה

arm-1284248_1920.jpg

איך בוחרים אילו נתונים לאסוף וכיצד לנתחם?

ישנן דרכים רבות וכלים שונים לאיסוף נתונים, ודרכים שונות לסווג ולמיין את מגוון כלי המחקר. אנו נבחין כרגע בין כלים שמספקים עדות ישירה (מה "באמת" קרה?) או עדות משנית דרך עיני המשתתפים (מה דעתם? איך הם תופסים את ההתרחשות?).

עדות ישירה

  • איסוף מידע כמותי שמצטבר באופן אוטומטי. למשל:

    • מידע על עריכות דפים בגוגל מסמכים

    • מספר ההודעות שנשלחות לפורום

מידע מסוג זה יספק, לרוב, עדות לגבי ההתנהגות של המשתתפים, וינותח לאחר מכן באמצעים סטטיסטיים כמו סטטיסטיקה תיאורית, מבחני השוואה פרמטריים/אי-פרמטריים, קורלציות.

  • מבחני תוכן / ביצועי הבנה - שימוש באמצעי הערכה שונים שמטרתם לבחון את רמת הידע או ההבנה של הלומדים. המטרה תהיה, בד"כ, להבחין בין רמת ידע נמוכה לעומת הבנה מעמיקה (conceptual understanding). ההבחנה יכולה להיות ברמות שונות, כמו למשל - "הבנה מעמיקה", "הבנה בינונית", ו"הבנה רדודה".

  • תצפיות מסוגים שונים:

    • ניתן לצלם בוידאו את ההתרחשות הלימודית (בכיתה כולה, בקבוצות מסויימות, או אפילו תוך התמקדות בתלמידה הבודדת) מבלי לדעת מראש על מה מתמקדים, ובהמשך לנסות להסתכל על הצילומים ולנתח אותם בדרכים שונות (לדוגמא - מי במוקד? איזה נושאים עולים? מהי דרך האינטראקציה? מה משתנה תוך כדי הארוע המצולם? ...)

    • ניתן לתכנן מראש על מה תתמקד התצפית, להכין דף תצפית ולמלא אותו בעת האירוע עצמו (או בדיעבד מהקלטה). ניתן לעקוב אחרי התנהלות שיעור (תפקידי לומדים ומורים), תהליכי למידה (בקבוצות או בודדים) ועוד.

  • ראיונות שבהם בוחנים יכולת תלמידים להתמודד עם משימה. משתמשים בטכניקות של think aloud בהם הלומד מתבקש לומר בקול מה שהוא חושב.

  • ניתוח תוצרי לומדים על פי מחוון (אפשר רטרוספקטיבי), מקרה פרטי יכול להיות שימוש בהסטוריה של האתר לניתוח עבודת התלמידים.

עדות משנית

  • שאלוני משוב - יכולים להיות סגורים ואז הניתוח יהיה ניתוח כמותי, יכולים להיות פתוחים ואז הניתוח יהיה ניתוח תוכן, או משולבים (חלק סגור וחלק פתוח). שאלוני משוב יכולים לבחון פרמטרים שונים, כמו למשל:

    • עניין ו/או שביעות רצון

    • איכות ו/או ידידותיות של אתר

    • מהם הדברים העיקריים שהתלמידים הפיקו

  • ראיונות/קבוצות מיקוד - גם בראיונות אפשר לבחון מגוון תפיסות ודעות, כאשר בראיון אפשר להגיע להעמקה רבה יותר מאשר בשאלונים, אך בד"כ ניתן לעשות זאת עם מספר מצומצם יותר של משתתפים. קבוצות מיקוד דומה לראיון רב משתתפים כאשר, לעתים, מעבר לשאלות המראיין יכולים לעלות דברים כתוצאה מהאינטראקציה בין המשתתפים.

ת'כלס, מה עושים?

מתחילים משאלות המחקר, ומנסים לחשוב מה תהיה הדרך הטובה ביותר לענות עליהן. ייתכן כי בשלב זה תגלו ששאלתם שאלות שקשה מאד לענות עליהן, זה הזמן לשנות ולעדן, תוך כדי חשיבה מעמיקה על דרכי המחקר. לוקחים בחשבון את האילוצים (כמו למשל השלב בו נמצאים בהפעלה, כמות המשתתפים, ההיענות הפוטנציאלית של המשתתפים), את המטרה אותה רוצים להשיג (סוג הנתונים הדרושים), האם היא מסתמכת על עדות ישירה או משנית, ובוחרים את כלי המחקר המתאימים. כמובן שמתעדים את התהליך באיזור המתאים בפורטפוליו.

לאחר שתבחרו את כלי המחקר, תכננו איך תאספו נתונים באופן מפורט. לצורך כך, היעזרו בשאלות הבאות לגבי כל דרך לאיסוף נתונים. שימו לב שחלק מהשאלות חוזרות על עצמן - שאלות הקשורות במדגם (כמה? את מי?) ותזמון (מתי - בהתחלה, באמצע, בסוף, מס' פעמים?) וחלקן ספציפיות לכלי: 

  • מידע כמותי - האם צריך ליצור מנגנון מיוחד כדי לצבור את המידע? (או שהוא מצטבר באופן אוטומטי) האם הנתונים המצטברים אכן יוכלו לתת מענה על שאלות המחקר? האם יש נתונים שצריך יהיה להשלים ממקורות שונים? האם יש לדגום תמונת מצב מידי פעם, ואם כן - כל כמה זמן? מתי?

  • מבחני תוכן/בצועי הבנה - מה בדיוק בוחנים? מהי הדרך הנכונה לבחון זאת? האם המבחן הוא חלק מההוראה או שהתפקיד שלו מחקרי בלבד, ואם מחקרי בלבד אז כמה משתתפים לבחון? מתי נכון לבחון? האם רק פעם אחת?

  • תצפיות - על מה מתצפתים - שיעורים? עבודה מחוץ למסגרת השיעורים? מתי? האם מצלמים בוידאו? או שאולי מספיק להקליט באודיו? האם מבצעים את התצפית רק על חומר מתועד (צילום/הקלטה) או מתעדים תוך כדי הארוע? האם רוצים לתכנן מראש על מה להסתכל - אם כן אז צריך להכין דפי תצפית.

  • ראיון "ביצועי" - מהן המשימות שאותן כדאי לבחון? איך נכון יהיה "לדובב" את המשתתפים "לתמלל" את מחשבותיהם? את מי לבחון ומתי? האם לבחון משתתפים בודדים, זוגות, או קבוצות (אינטראקציה מקלה על ה"תמלול"). איך מנתחים את רמת הביצוע (צריך לבנות מחוון).

  • ניתוח תוצרי לומדים - איזה תוצרים? האם הם מעידים באמת על היכולות שרוצים לבדוק? האם לבדוק את התוצרים של כולם או רק מדגם? איך מנתחים את רמת הביצוע (צריך לבנות מחוון).

  • שאלון - האם הוא סגור, פתוח או משולב? האם מתבסס על שאלון קיים? מה בדיוק השאלות? איזה אורך סביר שהוא יהיה? לכמה משתתפים להעביר אותו? מתי נכון להעביר?

  • ראיונות / קבוצות מיקוד - האם לראיין בודדים או קבוצות? אולי גם וגם? מה רמת המבניות של הראיון - האם הכל מתוכנן מראש (ראיון מובנה) או "זורם" עם המרואיינ/ים (ראיון מובנה למחצה, או ראיון פתוח)? מהן השאלות? כמה זמן לתכנן לראיון? כמה ראיונות לקיים? את מי לראיין?

 

אל תשכחו את הכלי הנוסף שלכם שהוא יומן החוקר. כלי זה שיתלווה אליכם לכל אורך ההפעלה, יוכל להוסיף לכם פרספקטיבה נוספת על הנתונים שתצברו.

bottom of page